דף הבית מפת האתר חוקים ותקנות כניסה לישראל דרכונים יציאה לחו"ל בטוח נסיעות לחו"ל השכרת רכב תחבורה שיט תעופה מורי דרך בתי מלון טיולים מאורגנים סוכנויות נסיעות אתרי תיירות טיים שרינג מועדוני נופש שדות תעופה עידוד השקעות הון קישורים דף קשר TOURISM LAW שונות IFTTA פורום/Forum חיפוש/SEARCH

 

למעלה עליה וירידה מהמטוס אובדן כבודה איחור בטיסה מניעת הנזק ייחוד העילה שבירת תקרת אחריות מסירת הודעה על נזק סמכות השיפוט התיישנות הטסת נשים בהריון אוכל בטיסה מי שאינו מוביל סיכול טעויות בכרטיס טיסה טיסות שכר חוק הטיס ותקנות הטיס פרוק חברות תעופה תנאי תעסוקה שונות

אוכל בטיסה

אוכל לילדים/ארוחה צמחונית

ת"א (תל אביב) 60999/95 אסתר כהן-צרויה ואח' נ' קומפני נשיונל אייר פרנס בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 23.9.97).

התובעים ושני ילדיהם, תאומים בני 22 חודש, שטסו במטוסי הנתבעת. לטענתם נגרמו להם סבל ועוגמת נפש כאשר בטיסה אחת - במקום שתי ארוחות לילדים סופקה ארוחה אחת ובמקום מנה צמחונית  שהזמין מטעמי דת, קיבל ארוחה בשרית; בטיסה שניה – הושבו במקומות נפרדים שלא אפשרו להם לשבת ביחד עם תינוקותיהם ורק כעבור 10-15 דקות של ויכוח עם דיילי המטוס קיבלו את המקומות שהזמינו; בטיסה שלישית – ילדיהם לא אכלו במהלך מספר שעות בשל המתנה שנגרמה בגלל הצורך להוריד מהמטוס מטען של נוסע שלא הגיע ובגלל תקלה במטוס. הם תובעים לפצותם בסך 10,000 ש"ח.

נפסק (סגן הנשיא כב' השופט אברהם טל ):

  1. הנתבעת מנועה מלטעון שאמנת ורשה וחוק התובלה האוירית לא מחייבות אותה לספק אוכל לטסים במטוסיה, "שכן קבלה את הזמנת התובעים לארוחות מיוחדות, התובעים הסתמכו על מצג הנתבעת בעניין זה וזכאים לפיצוי על הנזק שנגרם להם ממחדל הנתבעת לספק את הארוחות המובטחות שכן סעיף 6 לחוק התובלה האוירית, כפי שפורש ע"י כב' השופט ד. לוין בר"ע 371/83 דדון נ' אייר פרנס, פ"ד ל"ח (3) 785, 801 מחייב את הנתבעת לפצות גם בגין נזק נפשי ולא רק בגין מוות או חבלה גופנית ממש".

  2. על אי אספקת ארוחת הילדים ואי אספקת ארוחה צמחונית זכאים התובעים לפיצוי בסך 2,000 ₪.

  3. "גם אם נגרמה לתובעים חוסר נעימות כתוצאה מהויכוח ביניהם לדיילים בקשר למקומות במטוס לא נגרמה להם עוגמת נפש חריפה או חריגה שמחייבת פיצוי על ידי הנתבעת".

  4. "החלטות עובדי הנתבעת לא להוריד את נוסעים מהמטוס ולאחר מכן לרכזם בטרמינל היו החלטות סבירות שכן סברו שהתקלות תתוקנה תוך זמן קצר ורצו לא לעכב את חזרת הנוסעים למטוס והמראתו מעבר לעיכוב שהיה מחוייב המציאות".

  5. "לאור כל האמור לעיל, גם אם ילדי התובעים לא אכלו באותן שעות וגם אם האוכל שהוגש במהלך הטיסה היה קר בהעדר אפשרות לחממו, הרי לאור הגורמים המוצדקים לתקלות לא זכאים התובעים לפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם בעניין זה".

אוכל כשר

ת"ק (ירושלים) 2056/02 דהאן עודד נ' "טראבקס" בעמ"מ נסיעות ותיירות (לא פורסם) (פס"ד מיום 24.11.02)

התובע רכש באמצעות הנתבעת כרטיסי טיסה לרוסיה. לטענתו, הובטח לו, כי בטיסה תהיה ארוחה כשרה אך הוא לא קיבל ארוחה כזו וכן כי ניכפה עליו רכישת ביטוח רפואי מיוחד וכי נדרש לשלם עבור משקל עודף.

הנתבעת טענה כי העבירה ההזמנה לאוכל כשר למפעילת טיסות השכר וכי הדרישה לביטוח רפואי נקבעה על ידי קונסוליה הרוסית וביטוח של כרטיסי אשראי אינו קביל על הקונסוליה הרוסית. ללא ביטוח קביל לא ניתן לקבל ויזה. לגבי משקל היתר, נטען כי אין סוכנות הנסיעות יכולה להתערב בשיקולי חברת התעופה.

הצד השלישי, שממנו נרכש כרטיס הטיסה, טען שלא ניתן לקבל ארוחה כשרה בטיסה חזרה לישראל, אולם כל הארוחות בטיסות מהארץ הן כשרות. נטען כי התובע היה יכול לאכול פרי ובכך להקטין את נזקיו. לגבי משקל היתר, טען הצד השלישי, כי אין לו כל אחריות בנושא זה וכי חברות התעופה רשאיות לגבות תשלום עבור משקל עודף מעבר ל – 20 ק"ג.

נפסק (כב' השופטת עירית כהן ):

  1. "מהראיות עולה כי התובע ביקש אוכל כשר לטיסה, הנתבעת הבטיחה כי יהיה אוכל כשר, ואף הזמינה עבור התובע אצל הצד השלישי אוכל כשר הן לטיסה הלוך והן לטיסה חזור...נציג הצד השלישי העיד כי אין אוכל כשר בטיסה חזור. נציג הנתבעת לא ידע כנראה עובדה זו ולכן הזמין עבור התובע אוכל כשר גם לטיסה חזור, הבטיח לתובע אוכל כשר בשתי הטיסות. אני מקבלת את טענת נציג הנתבעת כי אם נכונה טענת הצד השלישי לפיה אין אוכל כשר בטיסה חזור היה עליו להודיע זאת לנתבעת על מנת שתוכל ליידע את התובע".

  2. "כשראה הצד השלישי את הזמנת הנתבעת לאוכל כשר גם בטיסה חזור, הוא יכול היה להבין כי נפלה אצל הנתבעת טעות. כמו כן הוא יכול היה להבין שהובטח לתובע אוכל כשר גם בטיסה חזור. כאחראי על מנת האוכל הכשר והטיפול בו, מוטלת היתה על הצד השלישי במצב זה חובה ליידע את הנתבעת על כך שלא יהיה אוכל כשר בטיסה חזרה".

  3. "אני מקבלת את תביעת התובע בכל הנוגע לאוכל הכשר. התרשמתי כי בעין זה לא עמדה הנתבעת בהתחייבותה כי לתובע יהיה אוכל כשר בטיסה. עם זאת, מאחר ולא הנתבעת היא המספקת את האוכל הכשר ולאחר שהשתכנעתי כי הצד השלישי התרשל בכל הנוגע לאספקת האוכל הכשר, אני מחייבת את הצד השלישי להחזרי לנתבעת כל סכום שאותו היא תשלום לתובע בהתאם לפסק דין זה".

  4. "על הצד השלישי היה לדאוג שהתובע יקבל אוכל כשר, והוא לא עשה כן, ובין אם נבע הדבר מכך שלא היה אוכל במטוס, ובין אם הייתה אי הבנה שכן הדיילים לא ידעו כי האוכל כשר, והאחריות לכך מוטלת על הצד השלישי".

  5. "לו סבר הצד השלישי כי חב' התעופה היא שהתרשלה בכל הנוע לאספקת האוכל הכשר לתובע היה עליו לשלוח לה הודעה לצד רביעי, ולדרוש ממנה שיפוי".

  6. "אשר לגובה הפיצוי, מהראיות עולה כי התובע לא עשה כל שניתן על מנת להקטין את הנזק, בטיסה הלוך, והוא לא ברר האם יש אפשרויות אחרות של מזון כמו למשל פירות... לגבי הטיסה חזור התובע כבר היה ער לסיכון שלא יהיה אוכל כשר ולכן הביא עמו מזון, ולכן לא נגרם לו למעשה נזק".

  7. "לאחר ששמעתי את הצדדים שוכנעתי כי אי מתן אוכל כשר לתובע גרם לו לאי נוחות, בעיקר בטיסה הלוך, ובין אי נוחות זו מגיע לו פיצוי. את הפיצוי אני מעמידה על סך 500 ₪.

  8. "חברת התעופה סיביר אירליין היא שגבתה מהתובע תשלום עבור משקל עודף קודם לעלייתו לטיסה. אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה היא אינה יכולה להתערב במדיניות חברת התעופה בכל הנוגע לגבית תשלום על משקל עודף, וכי אין להטיל עליה אחריות בנושא זה.

לחלקו של פסק הדין העוסק בביטוח רפואי לחצו כאן.

אוכל דיאבטי

ת"ק (נתניה) 1119/06 ורמוס שלמה נ' אייר פרנס (לא פורסם) (פס"ד מיום 5.10.06) .

התובע בן 85 טס במחלקת עסקים מפריז לבוסטון. הכסא עליו ישב היה שבור וארוחה דיאבטית שהזמין הוגשה לו קפואה. הנתבעת מודה כי הכסא לא היה תקין, אך טוענת כי התובע התלונן שהאוכל לא טעים ולא שאינו אכיל.

נפסק (כב' השופטת ד"ר איריס רבינוביץ' ברון ):

  1. "לאחר שמיעת התובע ונציגת הנתבעת ועיון בחומר שהוגש, לא שוכנעתי כלל ועיקר כי הנתבעת נקטה בכל האמצעים הדרושים על מנת למנוע את הנזק, זאת הן ביחס לכסא והן בקשר למזון. הנתבעת לא הוכיחה כי לא יכלה לוודא מראש את תקינות הכיסא וכי האוכל יגיע במצב אכיל, וכי אף לא יכלה לפתור את הבעיות בשעת שהתעוררו. למעשה, הנתבעת לא הביאה כל הוכחות לעניין זה. לפיכך, אני מוצאת כי הנתבעת איננה יכולה להנות מהגנת סעיף 20(1) לאמנת ורשה".

  2. "באשר לגובה הנזק, יש להביא בחשבון כי התובע רכש כרטיס יקר במחיר של כ- 2,000 $, על מנת להקל עליו את נסיעתו, בהתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי".

  3. "סופו של דבר, נאלץ לחצות את האוקיינוס בעודו שרוע בכיסא שבור ממנו התקשה לקום, וללא אוכל המתאים למצבו הבריאותי. לדבריו, סבל הן במהלך הטיסה והן במהלך חופשתו מכאבים וחולשה".

  4. "בנסיבות אלו, אני אומדת את הנזק שנגרם לתובע בסך של 9,000 ש"ח".

התביעה התקבלה והנתבעת חויבה בפיצוי בסך 9,000 ש"ח וכן 450 ש"ח הוצאות משפט.