(1)  המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם במקרה של השמדה, אבדן או היזק של כבודה רשומה או טובין, אם המקרה שגרם לנזק אירע תוך כדי ההובלה האוירית.

(2)  ההובלה האוירית, כמשמעותה בפסקה הקודמת, כוללת את תקופת הזמן שבה מצויים הכבודה או הטובין בהשגחתו של המוביל אם בשדה התעופה, אם בתוך כלי טיס ואם- במקרה של נחיתה מחוץ לשדה תעופה – בכל מקום שהוא.

(3)  תקופת ההובלה בדרך האויר אינה מקיפה כל הובלה ביבשה, בים או בנהר שבוצעה מחוץ לשדה תעופה. ואולם, אם נתקיימה אותה תובלה תוך כדי מילוי חוזה הובלה אוירית, לצורך טעינה, מסירה או העברה מכלי טיס לכלי טיס, מניחים שכל נזק הוא תוצאה ממקרה שאירע תוך כדי ההובלה האוירית, כל עוד לא הוכח ההפך.

בר"ע (ת"א) 8927/94 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' בן ישי אהרון (לא פורסם) (החלטה מיום 13.11.94).

"המשיב טס בטיסה של חברת אל על ומזוודה שלו אבדה והגיעה באיחור למקום היעד לרומניה ונמסרה לידיו רק כעבור חמישה ימים. לטענת המשיב הבגדים התקלקלו ומזון ותרופות שהיו במזוודה הושחתו ונאלץ להעזר באנשים אחרים בקבוצה כדי שיסייעו לו במזון".

בבית המשפט לתביעות קטנות נפסק לו פיצוי לפי המגיע על פי חוק בסכום של 1,380 ש"ח בתוספת הוצאות וכן פסק לו פיצוי על עגמת נפש בסכום של 1,500 ש"ח.

בקשת רשות הערעור היא כלפי החיוב בפיצוי בגין עגמת נפש.

"עפ"י דין אין לפסוק על אבדן מטען אלא את הסכום שנקבע באמנות ובחוק תובלה אוירית ואין לפסוק סכומים נוספים של עגמת נפש.

לכן אני מחליטה לבטל את אותו סעיף פיצוי שנפסק למשיב בסך 1500 ש"ח"

בר"ע 11372/95 רשות שדות התעופה נ' עלאא אמארה, נתיבי האויר הטורקיים ו - אל על בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 30.11.95).

בבית המשפט לתביעות קטנות חייב בית המשפט את רשות שדות התעופה (מבלי לחייב את המוביל) לפצות נוסע בשל אובדן מזוודה. הוא חייב את המבקשת בפיצוי בסך 1,500 ש"ח בגין עוגמת נפש.

אל על שימשה כסוכנת שינוע של נתיבי האויר הטורקיים והיא היתה זו אשר קיבלה את המזוודה מהנוסע. היא העבירה אותה לרשות שדות התעופה על מנת שתוביל את המזוודה למטוס. אובדן המזוודה נתגלה בזמן העליה למטוס. לפיכך, יתכן שהמטען אבד לאחר שנמסר לרשות שדות התעופה ובתחום אחריותה. מאידך, יכול להיות שהמטען אבד קודם לכן, בתחום אחריות אל על כסוכנת של נתיבי אויר טורקיים. לפיכך, האחריות לאובדן מתחלקת שווה בשווה בין אל על לבין רשות שדות התעופה.

על פי "הסכם למתן שירותי קרקע" (GROUND HANDLING AGREEMENT) שבין אל על לבין נתיבי האויר הטורקיים זכאית אל על לשיפוי בכל מקרה של אובדן מטעם, הגם שהוא הונח בחזקתה, ולפיכך במסגרת תביעת השיפוי שבין שתי חברות אלו, תשא נתיבי האויר הטורקיים בפיצוי שייקבע.

הפיצוי חושב לפי משקל המזוודה 15 ק"ג כפול 20  לכל ק"ג מטען - 300 דולר.

ת"ק (ירושלים) 3467/95 אסלן שרונה ואביבה נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ  (לא פורסם) (פס"ד מיום 19.3.96).

מזוודותיהם של התובעות הגיעו ליעדן באיחור של 4 ימים. הן נאלצו להוציא את כספן על רכישת ביגוד ומוצרים אחרים. "היות ולא נשאר להן מספיק כסף הן החליטו לקצר את החופשה ולחזור לארץ".

נפסק (כב' השופט ש' פיינברג):

"גם אם קיים נוהג כפי שטוענות הנתבעות, ונוהג כזה הוא רצוי ומתחייב מהנסיבות בעיני, כבול בית המשפט למסגרת שנקבעה עפ"י החוק בקביעת גובה הפיצוי"

"לפי תחשיב הנתבעת, מגיע הסכום המקסימלי לפיצוי לסכום של 2027.27 ש"ח. התחשיב נבדק על ידי מול האסמכתאות שהוגשו ונמצא כי החישוב הוא נכון. אני סבור כי בנסיבות הענין, מגיע לתובעות הפיצוי המקסימלי המותר".

ת"א (תל אביב) 36384/98 בר יובל ואח' נ' לאופר שירותי תעופה בע"מ ו- רשות שדות התעופה (לא פורסם) (פס"ד מיום 16.9.99)

חברה אשר נתנה את שרותי הקרקע ורשות שדות התעופה נתבעו בגין נזקים שנגרמו לזוג סטודנטים לרפואה שיצאו לחופשה בתורכיה ומטענם הגיע רק לאחר 3 ימים.

חברת שרותי הקרקע ביקשה לדחות את התביעה מחמת התיישנות, תוך הסתמכות על תקופת ההתיישנות המקוצרת על פי אמנת ורשה.

"לאופר אינה "מוביל אווירי", לכל הדעות, על כן הסתייעותה ב"אמנת ורשה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית" וב"פרוטוקול האג" המתקן אותה - ספק אם עומדות לה".