דף הבית מפת האתר חוקים ותקנות כניסה לישראל דרכונים יציאה לחו"ל בטוח נסיעות לחו"ל השכרת רכב תחבורה שיט תעופה מורי דרך בתי מלון טיולים מאורגנים סוכנויות נסיעות אתרי תיירות טיים שרינג מועדוני נופש שדות תעופה עידוד השקעות הון קישורים דף קשר TOURISM LAW שונות IFTTA פורום/Forum חיפוש/SEARCH

 

תקנות היציאה לחו"ל פסקי דין

יציאה לחו"ל

בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נקבע בסעיף 6 העיקרון כי:

"א. כל אדם חופשי לצאת מישראל.

ב. כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל".

חוק היסוד פורסם ביום 25.3.92 (ס"ח 1391, התשנ"ב, עמ' 150).

בסעיף 10 לחוק היסוד נקבע:

"אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד"

ובסעיף 12 לחוק היסוד נקבע:

"אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948, מותר להתקין תקנות שעת-חרום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש".

יש לבחון איפוא, אילו דינים היו בתוקף ערב תחילתו של חוק היסוד:

פקודת הארכת תוקף של תקנות-שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ), התש"ט- 1948

פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום הנ"ל האריכה את תקפן של תקנות-שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ). תקנות אלו הן בעצם החיקוק המסדיר את סדרי היציאה מישראל (במקביל להסדרים הקבועים בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 בכל הקשור לסדרי הכניסה). סדרי היציאה הקבועים בתקנות הם:

חובת הצגת דרכון או תעודת מעבר ברי תוקף בפני קצין בקורת הגבולות (תקנה 1)

חובת היציאה דרך תחנת גבול רשמית (תקנה 14).

תקנה 5 לתקנות קובעת חובה לקבל היתר יציאה לאחת הארצות המפורטת בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד 1954. חל איסור על כניסה לאותן ארצות מבלי לקבל היתר משר הפנים או מראש הממשלה (ראו חוק לתיקון פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ) (מס' 7), התשס"ב - 2002 [ס"ח 1836 התשס"ב, עמ' 205). בעקבות הסכמי השלום אשר נחתמו עם מצרים וירדן הוציא שר הפנים היתרי יציאה כלליים לאותן מדינות (לגבי ירדן, ראו: י"פ 4247 התשנ"ה , עמ' 179; לגבי חצי האי סיני ראו: י"פ 3698 התשמ"ט, עמ' 422 וביטולו: י"פ 4010 התשנ"ב, עמ' 3353.

המדינות הכלולות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) הן:

לבנון, סוריה, מצרים, עבר הירדן, סעודיה, עיראק, תימן.

ההסדרים הקבועים לעיל (למעט חובת הצגת דרכון בפני קצין ביקורת הגבולות) לא חלים על מי שנמצא בישראל מכח רשיון לישיבת-מעבר או לישיבת - ביקור, כמשמעותן בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952  (ראו חוק לתיקון פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ) (מס' 7), התשס"ב - 2002 [ס"ח 1836 התשס"ב, עמ' 205) וכן על אדם הנהנה מחסינות דיפלומטית ואדם הנמנה עם החבר הקונסולרי הסדיר של מדינה זרה (אולם כן חלות על מי שמחזיק דרכון דיפלומטי או דרכון שירות של מדינת ישראל).

בית המשפט העליון קבע כי "...גם אחרי חקיקת חוק היסוד יפה כוחו של המבחן של "חשש כן ורציני" .... מבחן זה מעוגן במילותיה של תקנה 6 לתקנות, ולפיה רשאי שר הפנים לאסור בצו את יציאתו של אדם מן הארץ, ודי ב"..יסוד לחשש שיציאתו עלולה לפגוע בבטחון המדינה "... אכן, הזכות לצאת מן הארץ, שהוכרה מאז ומעולם כזכות יסוד של האדם, עוגנה גם בסעיף 6(א) לחוק היסוד, אולם למרבה הצער, הסכנות לביטחון המדינה ולשלום הציבור לא נמוגו ולא פחתו, ויש יסוד להנחה שבימים אלה אף החמירו...".

בג"צ 4706/02 שיח' אריד סלאח ואח' נ' שר הפנים, פ"ד נו (5), 695

לפסיקה בנושא חופש התנועה הפנים מדינתי ואיזונו עם חופש הפולחן, ראו בג"ץ 1890/03 עיריית בית לחם ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נט(4) 736.

יציאת חייבים בשירות בטחון לחו"ל

על פי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו 1986, מיועד לשירות בטחון ויוצא צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל לא יצאו לחוץ לארץ, אלא לפי היתר מאת שר הבטחון (סעיף 43 לחוק).

החוק הסמיך את שר הבטחון לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת, או מותנית בתנאים (סעיף 43 (ה) לחוק).

תקנות שירות בטחון (יציאת אנשי מילואים לחוץ לארץ), התשנ"ב 1992 קובעות כי איש מילואים לא יצא לארצות מסוימות (המפורטות בחלק א' לתוספת לתקנות) ולא ייכנס אליהן בכל דרך שהיא, אלא אם כן בנוסף לרישום בדרכונו יהיה בידו היתר יציאה מטעם שר הבטחון.

המדינות הן: אוקראינה, איחוד האמירויות הערביות, אירן, אלג'יריה, אפגניסטן, בחריין, בלרוס, דובאי, כווית, לבנון, לוב, מאוריטניה, סודאן, סומאלי, סוריה, עירק, ערב הסעודית, פקיסטן, קוריאה הצפונית, קטאר, רוסיה, תוניס, תימן.

התקנות קובעות מגבלות נוספות לגבי אנשי מילואים המוצבים ביחידות מסוימות. על אנשים אלה להתייצב ביחידתם לשם קבלת תדריך והיתר יציאה לחו"ל בטרם יצאו לאותן מדינות.

המדינות הן: אוגנדה, ויאטנם, ירדן, לאוס, מצרים (לרבות סיני), מרוקו, קובה, קוריאה הצפונית, קמבודיה, רומניה.

עכוב יציאה מן הארץ

מכוחם של חיקוקים שונים, ניתן לעכב יציאתו של אדם מן הארץ. התנאים הנדרשים על מנת לבסס בקשה לצו עכוב יציאה מן הארץ משתנים מחיקוק לחיקוק.

בין החיקוקים אשר מכוחם ניתן לעכב יציאה מן הארץ ניתן לציין את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], חוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1976, פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם 1980, חוק הספנות (ימאים), התשל"ג 1973.

לא תמיד יודע אדם, אשר יציאתו מן הארץ עוכבה, על כך. אדם החושש כי תלוי ועומד נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, יכול לברר זאת על ידי פניה למשטרת ישראל (אשר תחת אחריותה נמצאת בקורת הגבולות).

הנחיות כיצד ניתן לברר האם קיים נגד אזרח צו עיכוב יציאה ניתן למצוא באתר של משטרת ישראל:

http://www.police.gov.il/sherut_umeyda/ikuv/xx_ikuv.asp

לעיתים, עקב שגגה, הרישום בדבר ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ לא נרשם, ואז מעוכבת יציאתו של אדם מן הארץ, למרות שצו העיכוב בוטל בפועל.

במקרים כאלה, ניתן לתבוע את הגורם אשר היה אחראי לרישום ביטול צו עיכוב היציאה בגין רשלנותו באי רישום הביטול.

יציאה לחוץ לארץ של חברי כנסת

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א - 1951 קובע בסעיף 10 כי:

"(א) שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רשיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה. (ב) חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון שירות".

היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה בנושא עיכוב יציאה מן הארץ של חברי כנסת ("חסינות חברי הכנסת - יציאה מן המדינה בניגוד לצו שיפוטי לעיכוב היציאה"), לפיה על חבר כנסת שהוצא נגד צו עיכוב יציאה חייב לציית לצו, אולם "אם חבר הכנסת אינו מציית להוראה של שוטר, המבקש למנוע בעדו לצאת את הארץ בניגוד לצו עיכוב יציאה שניתן על-ידי בית-משפט או בית-דין, לא יוכל השוטר לעצור את חבר הכנסת, ויהיה עליו במקרה כזה להסתפק בדיווח לממונה עליו".