פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), תש"ט - 1948

מועצת- המדינה הזמנית מחוקקת בזה לאמור:

1.                   הארכת תוקף

תקפן של תקנות-שעת-חירום (יציאה מהמדינה), תש"ח - 1948, בנוסחן המתוקן הניתן בתוספת לפקודה זו, מוארך בזה עד שתפורסם הכרזה של מועצת-המדינה הזמנית, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח -  1948, כי חדל מצב החירום להתקיים.

2.         שמירת תוקף

תיקון הנוסח של התקנות האמורות לא יפגע בכל היתר שניתן או בכל פעולה אחרת שנעשתה על פיהן.

3.         ביטול

שר העליה רשאי בכל עת, על ידי צו שיפורסם ברשומות, לבטל את התקנות האמורות, כולן או מקצתן.

4.         תוקף פקודה

תקפה של פקודה זו הוא מיום כ"ב בחשון תש"ט (24 בנובמבר 1948).

תוספת

(תיקון: תשמ"א, תשמ"ב)

תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ)

1.          יציאה על פי דרכון בלבד

היוצא לחוץ-לארץ יציג בשעת יציאתו לפני קצין בקורת הגבולות דרכון או תעודת-מעבר בני-תוקף, או תעודה אחרת שהוצאה לו למטרה זו על ידי שר הפנים.

2-4       בוטלו

5.          היתר ליציאה לארצות מסויימות

לא יצא אדם לאחת הארצות המפורטות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954, אלא בהיתר משר הפנים, ולא ייכנס אזרח  ישראלי או תושב  ישראלי בכל דרך שהיא לאחת מארצות אלה אלא בהיתר כאמור.

6.         איסור יציאה מטעמי בטחון

שר הפנים רשאי לאסור את יציאתו של אדם מישראל, אם קיים יסוד לחשש שיציאתו עלולה לפגוע בבטחון המדינה.

7.         התנאת תנאים בהיתר

מקום ששר הפנים רשאי להתיר או לאסור לפי תקנות 4 עד 6, רשאי הוא לתת את ההיתר או להתיר את האיסור בתנאים, בסייגים ובהגבלות שייראו לו.

8.         יוצא צבא

יוצא-צבא כמשמעותו בחוק שירות-בטחון, תשי"ט- 1959 (נוסח משולב), לא יצא לחוץ-לארץ אלא בתנאים אלה:

            א)    אם הוא נמנה עם כוחות המילואים – לפי היתר של שר הבטחון או של מי שמינה לכך;

            ב)      אם אינו נמנה עם כוחות המילואים – לפי תעודה המעידה על כך שהוצאה על ידי מי שנתמנה לכך בכל זמן אחרי יום ח' בתשרי תש"י (1 באוקטובר 1949).

9.         התנאת תנאים לאיש מילואים

שר הבטחון או מי שמינה לכך, רשאים להתנות את מתן ההיתר לפי תקנה 8 בתנאים, בסייגים ובהגבלות שייראו להם.

10.        מועדים להגשת בקשה על ידי איש מילואים

שר הבטחון, רשאי לקבוע בצו, שיוצא-צבא הנמנה עם כוחות המילואים ומבקש לצאת לחוץ-לארץ במועד פלוני, יגיש אתבקשתו לפי תקנה 8 במועד שייקבע באותו צו, ובלבד שביציאה לחוץ לארץ לתקופה מוגבלת יהא מועד זה לא יותר מ- 15 ימים לפני מועד-היציאה המבוקש, ושבכל יציאה אחרת יהא הצו טעון אישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

11.       בוטל

12.       פטור תיירים

תקנות אלה, למעט תקנה 1, לא יחולו על מי שנמצא בישראל מכוח רשיון לישיבת מעבר או לישיבת-ביקור או לישיבת-ארעי, כמשמעותן בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

13.        אצילת סמכויות

שר הפנים רשאי לאצול מסמכויותיו לפי תקנות אלה, למעט הסמכות לפי תקנה 6, ולמעט הסמכות להתקין תקנה בת-פעל תחיקתי.

14.        מקומות יציאה

              א)      לא יצא אדם לחוץ-לארץ אלא דרך אחד המקומות הבאים:

              ב)  שר העליה יהיה רשאי לקבוע, על ידי הודעה שתפורסם ברשומות, מקומות יציאה נוספים.

15.         שוטטות במים טריטוריאליים

לא ישוטט אדם במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל אלא על פי רשיון, כללי או מיוחד, מטעם רשות בת-סמך.

16.        רשות כניסה לאניה מטוס וכו'

כל פקיד-עליה או שוטר רשאי בכל עת להיכנס לכל אניה, סירה או כלי-שיט אחר, מטוס, רכבת, אוטובוס, מכונית או כלי-רכב אחר, ולעצור או לחקור כל אדם אשר ביחס אליו קיים יסוד להניח שהוא עבר או מנסה לעבור על תקנה מתקנות אלה.

17.       פטורים

תקנות אלה אינן חלות על –

             א)    אדם הנהנה מחסינות דיפלומטית, ובכלל זה נציג האומות המאוחדות;

             ב)    אדם הנמנה עם החבר הקונסולרי הסדיר של מדינה זרה;

             ג)    אדם אשר בידו דרכון דיפלומטי או דרכון-שירות של מדינת ישראל.

18.       עבירות וענשים

             א)    העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה;

             ב)     המשיג היתר-יציאה או יוצא לחוץ לארץ על ידי מתן ידיעות כוזבות או העלמת עובדות או בעזרת מסמכים מזוייפים;

             ג)     המשתמש בהיתר – יציאה שלא לפי תנאיו;

            ד)     המנסה לעשות מעשה מהמעשים המפורטים בתקנה זו או המסייע ביודעין לאדם אחר בעשייתו;

            ה)     היוצא לחוץ- לארץ בניגוד לאיסור לפי תקנה 6 - יאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהיה צפוי למאסר עד שנה אחת או לקנס עד אלף לירות או לשני העונשים כאחד.

19.     סמכות

כל תביעה פלילית על פי תקנות אלה תתברר בפני בית – משפט השלום.