בש"א (תל אביב) 11390/00 ת"א (תל אביב) 99623/00 AIR KAZAKSTAN נ' כלל תעופה בע"מ ו - כספי תעופה בע"מ (משיבה פורמאלית), פ"מ תשס"א (ג), 227

העתירה נדחתה.

שירותי קרקע (Handling)

ת"א (פתח תקוה) 4850/02 לאופר תעופה בע"מ נ' Air Slovakia BW J Ltd ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 29.3.06)

ברת לאופר תעופה בע"מ טענה כי חברת התעופה הסלובקית ביטלה שלא כדין את ההסכם ביניהן למתן שירותי קרקע. עוד טענה לאופר תעופה, כי אירוהנדלינג בע"מ (הנתבעת מס' 2) ומי שעומדת מאחורי (התעשייה האוירית לישראל בע"מ) עוולו כלפיה בעוולת גרם הפרת חוזה. חברת התעופה הגישה תביעה שכנגד בה תבעה השבת סכומים ששילמה ללאופר על פי חיוביה של לאופר, בגין שירותי דחיפת מטוסים (Push Back) בתקופה שבה לאופר לא סיפקה שירותים אלה לחברת התעופה הזרה.

נפסק (כב' השופט נ' שטרנליכט ):

1. "חוזה יש לפרש על פי תכליתו, הן התכלית הסובייקטיבית והן התכלית האובייקטיבית. בענף שירותי הקרקע לחברות התעופה קיימת ניידות. גם חברת לאופר פועלת לשכנע לקוחות של חברות אחרות להצטרף אל לקוחותיה. דברים אלו אושרו על ידי דוד לאופר בעדותו (עמ' 46-48 לפרוטוקול). יתכן וזו גם הסיבה למתן האפשרות להשתחרר מהחוזה בתוך 60 יום, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 11.4 להסכם. המדובר בהסכם המאמץ את הוראות ההסכם הסטנדרטי של ארגון התובלה האווירי הבינלאומי (IATA), כאשר נספח ב בא להתאים את הוראות ההסכם הטנדרטי למערכת היחסים הקונקרטית שבין הצדדים. הוראות ההסכם מעידות, איפוא, על הנוהג הקיים בהתקשרויות מסוג זה, וממנו ניתן ללמוד על התכלית האובייקטיבית שבהתקשרות מסוג זה. לאור זאת יש לפרש גם את הוראות נספח ב. על מנת לאפשר את הניידות המקובלת בענף, ניתנה אפשרות לסיים ההתקשרות בכל עת בכפוף למתן הודעה בת 60 יום מראש. אפשרות זו לא נשללה בנספח ב, אשר הוסיף וקבע דרך נוספת לסיום ההתקשרות, על ידי מתן הודעה בדבר אי רצון לחדש ההתקשרות לשנה נוספת. הודעה כזו ניתן לתת אף פחות מ - 60 יום לפני תום כל שנה".

2. "מסקנת הדברים, יש לאמץ את הפירוש שניתן להסכם על ידי הנתבעות, ולפיו היתה רשאית אייר סלובקיה לסיים את ההתקשרות החוזית עם חברת לאופר במתן הודעה בת 60 יום מראש, כפי שעשתה בפועל. אין, איפוא, בהודעה זו של אייר סלובקיה בדבר סיום ההתקשרות, שניתנה במועד, משום הפרת הוראות ההסכם ונספחיו".

3. "משנקבע, כי אייר סלובקיה לא הפרה חוזה, הרי שלא ניתן לומר שהנתבעות 2-3 ביצעו מעשה עוולה של גרם הפרת חוזה" (סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

4. "אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתקופה הנדונה בתביעה שכנגד לא סיפקה חברת לאופר לאייר סלובקיה שירותי Push Back. כל שטוענת חברת לאופר להגנתה, כי אייר סלובקיה הסכימה לשלם עבור שירותים אלו לחברת לאופר, למרות שחברת לאופר לא סיפקה לה אותם. המדובר בטענת הודאה והדחה, ולפיכך על חברת לאופר להוכיח טענה זו".

5. "בעדותו בפני טען דוד לאופר, כי מתן שירות Push Back על ידי החברת לאופר נקבע בהסכם ... בסעיף 2.3 לנספח ב נקבע, כי שירותים אלו ינתנו על ידי הנתבעת 3, כקבלן משנה. עוד נקבע שם, כי אייר סלובקיה תחוייב בגין שירותים אלו במחיר העלות בלבד. לאור קביעה זו, לא ניתן לקבל את טענת החברת לאופר, כי היא היתה זכאית לגבות מאייר סלובקיה את מלוא תשלום בגין שירותי Push Back, למרות שלא סיפקה אותם, משום שנגרם לה הפסד רווח בכך שאייר סלובקיה קיבלה שירותים אלו מגורם אחר, ולכן התרצתה אייר סלובקיה לשלם תשלומים אלו כשהחליטה לקבל שירותי Push Back. הרי מראש סוכם שחברת לאופר תגבה עבור שירותים אלו שסופקו על ידי הנתבעת 3 רק את מחיר העלות. אם כן, לאיזה אובדן רווח מתכוונת חברת לאופר".

6. "רואים אנו, כי חברת לאופר לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את טענותיה. על כן, יש לדחות את טענת חברת לאופר ולקבל את התביעה שכנגד".

התביעה נדחתה והתביעה שכנגד התקבלה. חברת לאופר תעופה בע"מ חויבה לשלם לחברת  Air Slovakia  סך של 284,734 ש"ח בצרוף ריבית והפרשי הצמדה וכן סך של 35,000 ש"ח כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

סכסוכים בין בעלי מניות בחברות תעופה

ת"א (ת"א) 2231/99 משה מנחמי ואח' נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ ואח', פ"מ תשס"ג (2) 198

התובעים הקימו ב- 1990 חברת תעופה קטנה בשם כנפי העמק בע"מ, אשר לימים שינתה את שמה לישראייר תעופה ותיירות בע"מ. ישראייר עסקה במתן שירותי תעופה לנוסעים ומטענים.. כעבור מספר שנים הורחבה פעילותה על ידי כניסת חברת הורן את ליבוביץ בע"מ כשותפה פעילה בעסקיה. לטענת התובעים, חברת הורן את ליבוביץ ובעלי השליטה בה הצליחו להשתלט על ישראייר, על ידי "אילוץ" התובעים למכור להם עוד ועוד מניות של ישראייר תוך דילול חלקם. לטענתם, הדבר נעשה על בסיס מצגי שווא שנעשו כלפיהם בדבר מצבה הפיננסי של החברה. לטענתם, "הוברר לתובעים כי המצגים בדבר מצבה הקשה של ישראייר היו מצגים כוזבים וכי הנתבעים ניצלו את מעמדם בישראייר וביצעו עימה עסקים (בעיקר השכרת כלי רכב במסגרת תחום עיסוקה של נתבעת 2) בתנאים שפגעו בישראייר, ללא קבלת אישרו האורגנים של החברה, אשר התובעים היו חלק מהם".

הנתבעים סרבו לבקשת התובעים לעיין במסמכים שונים של החברה הנוגעים לתקופה שבה הם היו בעלי מניות בחברה ולגבי התקופה בה שימש התובע 1 דירקטור ומנכ"ל החברה. בתביעה הם מבקשים לחייב את החברה לאפשר את העיון וכן לפצותם בסך 1,000,000 ש"ח שהוא להערכתם שיעור הנזק שנגרם להם, ובנוסף או לחילופין להורות לנתבעים להשיב להם כ- 10% ממניות ישראייר, "מנה המבטאת, לדעתם, את כמות המניות "בהן דוללו התובעים שלא כדין ע"י הנתבעים"".

ההחלטה הנוגעת רק לזכות העיון במסמכים.

נפסק (כב' השופט נ' ישעיה ):

1. ההוראות הרלבנטיות בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983 והן בחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובעות כי זכות העיון של דירקטור, מנהל או נושא משרה אחרת בחברה את הזכות לעיין במסמכי החברה אך ורק בתקופת כהונתו וככל שהעיון דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.

2. "משמכרו התובעים את כל אחזקותיהם במניות ישראייר ומשפקעה משרתם כדירקטורים, או כמנהלים, פקעה זכותם להמשיך "לנבור בקרביה" ולעיין במסמכיה".

הבקשה לעיון במסמכים נדחתה תוך חיוב התובעים בהוצאות.

בידוק בטחוני

ת"ק (חיפה)  3297/07 סלייח עמיד נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 12.3.08)

לטענת התובע, צעיר ערבי, נטפלו אליו המאבטחים הישראליים של אל על ברומא ובדקו אותו בצורה גסת רוח, מבישה, תוקפנית, מעליבה ומבזה, והכל משום שהוא בן העדה הנוצרית מן המיעוט הערבי.

בתשובה לשאלת בית המשפט השיב התובע כי עבר בדיקה דומה בעבר אולם אז לא תבע את הנתבעת.

הנתבעת טענה כי טענות התובע אינן מוכרות לה וכי לא נמסר לה אודות כל אירוע חריג, ואילו היה אירוע חריג הוא היה מדווח ומתועד בדו"ח מתאים.

נפסק (כב' השופט גד אנגל ):

1. "לא הובאה כל ראיה באשר לגזענות הנטענת והואיל וגרסת הנתבעת נראית סבירה, אין מנוס מן המסקנה כי המדובר בגרסה מול גרסה וכי התובע לא הרים את הנטל בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה ועל כן דין התביעה להדחות".

2. "בשולי הדברים אציין, כי חיים אנו בתקופה קשה ובכל העולם ובפרט בישראל, יש צורך לערוך בדיקות ביטחוניות קפדניות ולעיתים לא נוחות לנבדק והכל על מנת להבטיח את ביטחון ושלום הציבור".

התביעה נדחתה.