חוק שירותי תיירות (תיקון מס' 4), התשס"ב – 2002

(פורסם ב: ס"ח תשס"ב, 140 חוברת 1830)

תיקון סעיף 1

1.        בחוק שירותי תיירות, התשל"ו- 1976 (להלן- החוק העיקרי), בסעיף 1 –

            (1)           בהגדרה "סיור, בסופה יבוא ו"ארגון סיור" – לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו";

            (2)           אחרי ההגדרה "סיור" יבוא:

"שירותי סוכנות נסיעות" – כל אחד מאלה:

                         1)        ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור;

                         2)        הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה;

                         3)        הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל;

                         4)        טיפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור;

                         5)        מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4);"

הוספת פרק ב'1

2.        אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ב'1: שירותי סוכנות נסיעות – חובת הבטחת כספי לקוחות וגילוי נאות

הבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעות

12 א. א) הנותן, בתמורה או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות (בחוק זה – נותן שירותי סוכנות נסיעות) חייב להבטיח את כספי הלקוחות המקבלים ממנו שירות (בפרק זה – לקוחות) למקרה שהוא נעשה חדל פירעון או למקרים נוספים, שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

ב) הבטחת כספי לקוחות תהיה באחת מאלה:

1) חברות בקרן להבטחת כספי לקוחות הפועלת בהתאם להוראות סעיף 12ב;

2) ביטוח באמצעות פוליסת ביטוח שהוציא מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א – 1981 (בפרק זה – חוק הפיקוח); השר יקבע הוראות וכללים לענין הביטוח, לרבות הסכומים או השיעורים שעל פוליסה כאמור לכסות.

ג) כספים המצויים בקרן, כאמור בסעיף קטן (ב) (1), המיועדים להבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה, אינם ניתנים לעיקול, לשעבוד או להעברה, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות, ובדרך שקבע כאמור.

ד) השר יקבע הוראות בדבר חובת דיווח על הבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה ובדבר דרכי הדיווח.

קרן להבטחת כספי לקוחות

12ב. א) קרן להבטחת כספי לקוחות (להלן – הקרן) היא קרן שהקים ארגון של נותני שירותי סוכנות נסיעות או קרן אחרת, שאושרה בדרך שקבע השר; הוראות חוק הפיקוח לא יחולו על קרן כאמור.

ב) הקרן תקבל כחבר בה כל מי שנותן שירותי סוכנות נסיעות, בתנאים שוויוניים, אף אם אינו חבר בארגון נותני שירותי סוכנות הנסיעות שהקים את הקרן.

ג) נותן שירותי סוכנות נסיעות, שהקרן סירבה לקבלו כחבר בה, רשאי לערור על כך לפני השר, או לפני מי שהשר הסמיכו לכך מבין עובדי המדינה שבמשרדו, בתוך תקופה שיקבע השר.

ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סדרי הפעלת הקרן, לרבות תנאים ודרכים לתשלום כספים מהקרן.

חובת גילוי נאות

12ג. השר, לאחר התייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981, יקבע בתקנות חובה על נותן שירותי סוכנות נסיעות לגלות מידע בכל ענין הנוגע לשירותים שהוא נותן, ורשאי הוא לקבוע מהו ענין מהותי לענין סעיף 13 (ה); בתקנות כאמור יקבע השר את פרטי המידע אשר יש חובה לגלותם, וכן את דרכי העמדת המידע לרשות הציבור.

עיצום כספי

12ד. א)השר ימנה עובד מבין עובדי המדינה שבמשרדו, אשר יהיה ממונה על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה (בפרק זה – הממונה).

ב) 1) מצא הממונה כי אדם נותן שירותי סוכנות נסיעות, והיה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם הפר חובה מהחובות המפורטות להלן, יודיע לו בכתב כי נמצא שהוא נותן שירותי סוכנות נסיעות וכי הפר חובה מהחובות המוטלות עליו, וכי אם לא ימלא את החובה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה יוטל עליו עיצום כספי;

א) חובה להבטיח את כספי הלקוחות כאמור בסעיף 12א(א) –ו- (ב);

ב) חובת דיווח שנקבעה לפי הוראות סעיף 12א(ד);

ג) חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראת סעיף 12ג;

2) לא קיים נותן שירותי סוכנות הנסיעות את החובה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור המפורט להלן ובלבד שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו;

א) לענין חובה כאמור בפסקה (1)(א) או (ג) – בשעור הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין);

ב) לענין חובה כאמור בפסקה (1) (ב) – בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין.

ג) הממונה רשאי להטיל על תאגיד כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (ב).

ד) 1) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.

2)בהפרה חוזרת יווסף לעיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אם היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת חובה כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך שנתיים מיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

ה) עיצום כספי ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.

ו) עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בערעור.

ז) לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.

ח) על גביית עיצום כספי תחול פקודת המסים (גביה).

ט) 1) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט שלום, בתוך שלושים ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

2) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורה הממונה או בית המשפט אחרת.

3) התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

4) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

י) 1) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 13 (ה) אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת.

2) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 13 (ה), לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם יוחזר לו סכום העיצום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מום תשלומו ועד יום החזרתו.

סמכויות הממונה

12ה. כדי להבטיח ביצוע ההוראות לפי פרק זה, הסמכויות המסורות למבקר לפי הוראות סעיף 19 יהיו נתונות לממונה, לגבי מי שנותן, להנחת דעתו, שירותי סוכנות נסיעות."

     תיקון סעיף 13

3.   בסעיף 13 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

"(ה) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים;

1) אינו מבטיח כספי לקוחות, בניגוד להוראות סעיף 12א (א) ו- (ב):

2) אינו מקיים חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראות סעיף 12ג, בענין מהותי כפי שנקבע לפי אותן הוראות."

תיקון חוק מס ערך מוסף – מס' 22

4.    בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976, בסעיף 30(א)(8)(ב1), במקום "בידי סוכנות נסיעות כהגדרת" יבוא "בידי מי שבתמורה, או שלא בתמורה אך דרך קבע, נותן שירות משירותי סוכנות נסיעות כהגדרתם".

חובת התקנת תקנות

5.    תקנות ראשונות לפי סעיפים 12א (ד) ו- 12ג לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 2 לחוק זה, יותקנו בתוך תשעים ימים מתחילתו של חוק זה, ותקנות ראשונות לפי סעיף 12ב(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך התקופה האמורה.

אריאל שרון                               בנימין אילון

ראש הממשלה                              שר התיירות

משה קצב               אברהם בורג

נשיא המדינה    יושב ראש הכנסת