חידושי חקיקה
ביום 7.8.2001 פורסם חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'
9), התשס"א
–
2001 (ס"ח תשס"א, 502). להלן עיקרי
השינויים:
הוסף סוג חדש של רישיון ישיבה (ב/ 5) למי שנמצא
בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה. רשיון זה הינו עד ליציאתו של האדם
מישראל או הרחקתו ממנה.
הוחלף סעיף 13 לחוק באופן שמסדיר את הרחקתם מישראל של
השוהים שלא כדין.
הוספו סעיפים המסדירים את החזקתם במשמורת של מי ששוהה
בישראל שלא כדין עד ליציאתו מישראל או עד להרחקתו ממנה. מפעם לפעם
מכריזים שר הפנים והשר לבטחון הפנים על מקומות
משמורת.
הוקם בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין.
ביום 30.1.2002 פורסם חוק הדרכונים (תיקון מס' 5),
התשס"ב - 2002 (ס"ח התשס"ב, 127), אשר הוסיף את סעיף 2א. לחוק. סעיף זה קובע:
"אזרח ישראלי יציג, בעת כניסתו לישראל ובעת יציאתו
ממנה, לפני קצין ביקורת הגבולות, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית; השר רשאי,
בנסיבות מיוחדות, לאשר כניסה ויציאה של אזרח ישראלי על סמך הצגת דרכון או תעודת
מעבר אחרים".
בדברי ההסבר אשר פורסמו ביום 5.12.2001
(הצעת חוק הדרכונים (תיקון
מס' 5), התשס"ב
–
2001 (ה"ח התשס"ב, 156)) פורט:
"בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952, נקבע בסעיף 7,
שכל הנכנס לישראל חייב להציג לפני קצין ביקורת הגבולות דרכון או תעודת מעבר בני
תוקף, ובפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט
– 1948,
נקבע כאמור לגבי היציאה מישראל.
בחיקוקים האמורים אין הבחנה בין מי שהוא אזרח ישראלי
ובין מי שאינו אזרח ישראלי ולא נקבע במפורש שעל אזרח ישראלי להציג בכניסתו לישראל
וביציאתו ממנה דרכון ישראלי.
בפועל, נדרש אזרח ישראלי להציג מסמך נסיעה ישראלי.
דרישה זו מתבססת כיום על סעיף 14(ב) לחוק האזרחות, התשי"ב
– 1952, הקובע כי "אזרח ישראלי
שהוא גם אזרח חוץ, רואים אותו, לענין חוקי ישראל כאזרח ישראלי".
על בסיס משפטי זה לדרישה להצגת מסמך נסיעה ישראלי קמו
מעת לעת עוררין. כדי להסיר ספק מוצע בהצעת חוק זו לעגן את הדרישה להצגת מסמך ישראלי
בחוק הדרכונים, התשי"ב
–
1952 (להלן: החוק), באופן מפורש.
דרישה כאמור נהוגה ומקובלת בהסדרי הכניסה והיציאה של
רוב מדינות עולם. היא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הכניסה לישראל, ולפיהן מי שאינו
אזרח ישראלי זקוק לשם כניסתו לאשרת כניסה ולרישיון ישבה המוטבעים בדרכונו הזר ואילו
אזרח ישראלי אינו זקוק ואינו יכול לקבל אשרת כניסה, שכן הוא נכנס לארצו עם הצגת
דרכונו הישראלי.
הוראה זו נדרשת כדי להבטיח כי חובות המוטלות על פי
דין על אזרח ישראלי בהקשר לכניסה וליציאה אכן מולאו, והיא עשויה לסייע למניעת
התחמקות מצווי עיכוב יציאה מן הארץ ולשמש כלי לביקורת כי האזרח היוצא מילא את
חובותיו בטרם יציאתו".
כמו כן נקבע כי תקופת תוקפו של דרכון היא 10 שנים
מיום שניתן (סעיף 4.(א)) ותקופת תוקפה של תעודת מעבר היא שנתיים מיום שניתנה (סעיף
5.(א)).
צו הכניסה
לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ג - 2002, ק"ת התשס"ג , 6.
חלק משטחו של מלון רנסנס בנצרת הוכרז כמקום
משמורת מיוחד לענין סעיף 13א לחוק הכניסה לישראל
(מקום בו מוחזקים מורחקים מן הארץ עד ליציאתם מן הארץ).
צו הכניסה
לישראל (מקום משמורת מיוחד) (מס' 2), התשס"ג - 2002, ק"ת התשס"ג ,
183.
שטח במתחם תחנת משטרת חדרה הוכרז כמקום משמורת מיוחד לענין סעיף 13א לחוק הכניסה לישראל
(מקום בו מוחזקים מורחקים מן הארץ עד ליציאתם מן הארץ).
צו
הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ד - 2003, ק"ת התשס"ד, 92.
שטח מגודר בן 4.26 דונם, שהוא חלק מחלקה 32
וחלק מחלקה 22 בגוש 100299 במושב צוחר הוכרז כמקום משמורת מיוחד ענין סעיף 13א לחוק הכניסה לישראל
(מקום בו מוחזקים מורחקים מן הארץ עד ליציאתם מן הארץ).
